שש אחרי המלחמה-עכשיו מה?

המלחמה שוככת בהדרגה, החטופים החיים ששבו כבר מחובקים ועטופים בביתם, ונראה שבקרוב, עם שובם של שני החטופים החללים הנותרים, נוכל להתחיל ללקק את הפצעים.

אלא שהכאב שמלווה אותנו בשנתיים וחדשיים מאז ‎7.10.2023‎ עדיין כאן- העומס נערם בגרון, ולא מתאפשרת שהות אמיתית לעבד את מה שקרה.

כל אלה מבקשים מקום.

וכשמשהו מבקש ודורש מקום- אני פונה אל המילה הכתובה כדי לתת לו.

הביבליותרפיה מציעה מרחב בטוח להתבוננות במעברים בין מצבים, כפי שנדרש מאיתנו כעת- במעבר בין הדריכות לאפשרות (גם אם זמנית) לרגיעה: מטלטלה לשגרה, מאובדן להתארגנות מחדש, מהישרדות לתקווה.

הדרך חזרה לא חייבת להיות לבד; אפשר להיעזר במילים, בספרות ובשיחה כדי לשאת את הכאב, לרכך אותו, ולהחזיר לחיים פשר, בהירות ומשמעות.

במהלך המפגשים הטיפוליים אני מזמינה לכתיבה, מתוך ההבנה שזו פותחת דלת למרחב אינטימי ומדויק, שמאפשר לרדת שכבה אחר שכבה אל נבכי הנפש.

דרך המילים שנאספות על הדף מתגלות תחושות שלא קיבלו ביטוי, ונוצרת נקודת מבט חדשה ומעמיקה שמסייעת לארגן מחדש את מה שאנו מרגישים- לפעמים במשך שנים רבות, מבלי שנעצור להתבונן בו.

דרך טקסטים ודימויים נוצרת בטיפול שפה אישית וייחודית שממרככת את המעבר המחוספס - בשאיפה להעניק תחושת אחיזה בתוך מצב הבייניים החדש.

אם גם בך מתעוררת קריאה למתן פשר והבנה בהירה יותר של "מה שעובר/עבר עליך",

אני מזמינה אותך למרחב שבו אפשר לעצור לרגע, לגעת בסיפור שנכתב בתוכך בתקופה הזו, ולעבד אותו בקצב ובמילים שלך.

כיתבו לי וואטסאפ לפרטים ותיאום פגישה: wa.me/972524315319

על סף מדבר\ יחזקאל רחמים

"וְאוּלַי, אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל,

הַמִּדְבָּר אֵינוֹ כָּל-כָּךְ גָּדוֹל

וְאוּלַי אַתָּה אֵינְךָ

צוֹעֵד בּוֹ לְבַדְּךָ.

תִּרְאֶה עֲקֵבוֹת. אֶפְשָׁר אָח לִנְדוּדִים

מַמְתִּין בְּקֵפֶל אֹפֶק, אֶפְשָׁר חֶזְיוֹן הַמַּיִם

הַטְּרִיִּים אֵינוֹ תַּעְתּוּעִים.

דֵּי לְהִתְקַפֵּל בֵּין הַקּוֹצִים עַל אֲדָמָה

בּוֹעֶרֶת. אֵינְךָ רוֹצֶה לָמוּת עַל סַף מִדְבָּר,

וּכְבָר עָבַרְתָּ, בֶּן-אָדָם,

מֶרְחָק לֹא-יְשֹׁעַר.

אֱסֹף אֶת הַפִּסּוֹת וְשׁוּב לִצְעֹד

בַּחוֹל, כִּי כַּמָּה כְּבָר יָכֹל

מִדְבָּר לִהְיוֹת גָּדוֹל,

אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל.

(מתוך ספרו "דיו מרחקים", הוצאת "פרדס")

אישה צעירה כותבת מכתב- אלברט אנקר, גרמניה 1903